מדוע כדאי להתקין תוסף לנגישות אתרים?
נגישות אתרים – למה בכלל?
זה אולי נשמע כמו מספר מפוצץ, אבל מסתבר שלא פחות מרבע מהישראלים יש לקויות (מוגבלויות) מסוימות: אלו יכולות להיות לקויות מטוריות שמקשות עליהם להשתמש בעכבר, לקויות שמיעה או לקויות ראיה.
כיום, כשאתרי האינטרנט הם אינטראקטיביים וכוללים סוגים רבים של מדיה כדוגמת סרטונים, תמונות ושילובי צבעים בלתי סטנדרטים, הנגשה יכולה להגדיל באופן ניכר את גודל קהל היעד שיוכל ליהנות ממנו ובכך גם להגביר את הפוטנציאל המסחרי של האתר ואת המכירות.
את מי החוק מחייב?
השאלה את מי החוק מחייב תלויה בשלושה פרמטרים:
- מתי האתר הוקם
- את מי בדיוק הוא משרת
- מהו מחזור העסקאות השנתי שלו
כמו כן, קיימות שלוש רמות של הנגשה: A,AA ו-AAA. החוק הישראלי מחייב ברמת האמצעית AA שהיא גם המקובלת בעולם.
את סיכום כל הפרמטרים בטבלה ודרישות החוק המלאות ברמה שהחוק הישראלי דורש אותן (AA) אפשר למצוא מידע בפורט יותר במאמר שכתבנו על הנגשת אתרים.
דוגמאות להנגשות נפוצות שאפשר לבצע:
ההנגשות הנפוצות נוגעות בארבעה אספקטים שונים של התאמות נגישות:
- אופן התפיסה החזותי של המידע
- אופן השימוש בממשק כגון ניווט בין כפתורים ובין תפריטים
- הבנת המידע מבחינה לוגית
- עד כמה המידע קריא על ידי מכשירים לקריאת קוראי מסך או כלי עזר אחרים שמתלבשים על גבי הדפדפן
שימוש בתוסף או קידוד ישירות לתוך האתר?
עבור רוב האתרים היום הבנויים באמצעות טכנולוגיות מודרניות, אין ספק ששימוש בתוסף נגישות למערכת כמו וורדפרס הוא הבחירה הטובה ביותר ככלי עזר (למרות שעדיין יש התאמות שהתוסף לא יכול לבצע בעצמו כמו כתמלולים של סרטונים) או לאתר שלא מחויב לבצע הנגשה מלאה, אך רוצה להגדיל את האטרקטיביות שלו.
זהו תוסף שמתלבש על המערכת הקיימת בלי לפגוע בתפקוד שלה ולכן גוזל יחסית מעט משאבים ולא דורש שינוי ייסודי ברמת הקוד.
לעומת זאת, אם יש אתר מאוד מורכב שבנוי על מערכת ניהול תוכן ואין תוסף המתאים לה, אפשר לשקול קידוד של אפשרויות הנגישות ישירות לתוך הקוד. יש אומנם תוספים “גלובליים” שאפשר להתקין על כל אתר באמצעות שינוי האופן בו מוצג הקוד, אך אלו עשויים לגרום לבעיות שונות ולכן השימוש בהם אינו מומלץ.
איגוד האינטרנט הישראלי העלו לאתר שלהם מידע מפורט יותר בנוגע לתקנות הנגישות, חובת הנגשה, תהליך ההנגשה, בעיות טכנולוגיות והתנהלות חוקית
דוגמאות לאפשרויות נגישות פופולריות שעובדות עם התוסף:
טקסטים ופונטים: אם יש באתר תמונה שכוללת טקסט או סרטון ללא כתוביות מוטמעות, יש לצרף כאלו בפורמט שגם קורא מסך יוכל לקורא (לכן, כתוביות “צרובות” אינן מספיקות). בנוסף לכך, אם למשתמש יש קושי בראייה, עלינו לתת לו את האופציה להגדיל ולהקטין את הפונט בלי לעקם את שאר המסך או לעוות את התמונה. עדיף גם לעשות שימוש בפונט סטנדרטי ולא פונט יוצא דופן או מסולסל ומפונפן מדי (או שנותנים למשתמש לבחור את זה שהוא רוצה להשתמש בו).
שימוש בטפסים: כאשר אדם רגיל משתמש בטופס, אין לו בעיה לראות את השדות השונות ולנווט באמצעותם עם העכבר. לעומת זאת, כאשר אדם עושה זאת עם מקלדת באמצעות החיצים או הוראות קוליות, לכל שדה יש מספר סידורי שקובע את המיקום שלו בין כל השדות השונים.
ניגודיות ובהירות: ניגודיות ובהירות משפיעה על מי שיש לו רגישות לצבעים מסוימים או מצבי עיוורון צבעים, כך שהוא יוכל לראות את כל הטקסט על גבי המסך בלי קשר לניגודיות והשילובים המקוריים של הצבעים בעמוד.
כאמור, הנגשת אתר דורשת תכנון מקדים ובדיקות, ולכן ככל שמבצעים אותה בשלב מוקדם יותר בתהליך איפיון האתר, כך גם התוצאה תהיה טובה יותר.
בכל מקרה אנו ממליצים להתייעץ עם עורך דין ולבדוק את הנושא לעומק מול הרשויות לפני תחילת תהליך הנגשה.
נכתב ע”י: לב ממדוב
