ישנו יום אחד בשנה לעצור הכל ולהיזכר בהורינו, סבינו, משפחה שלא זכינו להכיר ולכל הניספים בטרגדיה הגדולה שנפלה על עמינו.
יום הזיכרון לשואה ולגבורה המצוין בישראל מדי שנה בכ”ז בניסן (או בתאריך סמוך לו), מוקדש להתייחדות עם זכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי, ועם זכר מעשי הגבורה ומעשי המרד בימים ההם.
קשה להכיל הרבה מילים ביום כזה קשה, אנו מרכינים את ראשנו ונותנים לילדנו ולדור שאינו יודע תזכורת מה קרה ממש לא בעבר הרחוק לעם שלנו.
המספרים מדברים בעד עצמם שישה מליון, כמו אוכלוסיית מדינת ישראל כיום-קשה לעקל כמה רוע כרוך בהשמדת עם רק בגלל שהוא שונה ומאידיאולוגיה הזויה שסחפה אחריה כמו צונמי שטני כל כך הרבה אנשים שלקחו חלק בזוועות.
אנו יודעים שכל מי שהיה בתקופה ההיא חי כל יום את יום השואה מחדש ואנו מחזקים את אלה ששרדו בחיבוק חם ואוהב.
