אחת המידות שכל יהודי צריך שתהיה לו, היא השמחה והאופטימיות. רבים, יהודים וכאלה שאינם יהודים כאחד, מאמינים שהצורה שבה אדם מתייחס לעולם, היא גם הצורה שבה העולם יתייחס אליו, בבחינת מה שאתה נותן הוא מה שתקבל בחזרה. ואכן הוכח יותר מפעם אחת שכל מי ששמח בחלקו, העולם מזמן לו חיים שקטים יותר, שמחים יותר ורוויי הזדמנויות.
מהי המשמעות של שמחה ומה הקשר בינה לבין הצלחה? איך לשמור על השמחה בבית ולמה השמחה הזאת חשובה לכל אדם, ובפרט לכל יהודי באשר הוא? בשורות הבאות נעסוק במהות השמחה ובקשר של השמחה עם ההצלחה.
המשמעות של שמחה והקשר להצלחה
אחד הדברים שרבים אינם מצליחים להבין, הוא המשמעות של השמחה. רבים עלולים להתבלבל, ואכן מתבלבלים, בין פרץ רגעי של שמחה, או שמחה הנמשכת זמן קצוב ולאחר מכן היא חולפת, לבין שמחה מתמשכת, המרנינה את הנפש ומרוממת אותה לגבהים ומביאה את הנשמה למקומות הנפלאים ביותר. אחת הדוגמאות לשמחה הנמשכת זמן קצוב היא שמחה בזמן מסיבה כל שהיא, שאין לה משמעות מעבר למשמעות המיידית שלה. סוג אחר של שמחה זמנית הוא שמחה על הניצחון של קבוצת כדורגל אהובה. בזמן הניצחון יש אכן שמחה מתפרצת. אבל ככל שעובר הזמן, מתברר שהשמחה הזאת לא שינתה כהוא זה את המצב בכללותו.
לעומת השמחות מהסוג הזה, יש את השמחה באמונה, השמחה בלימוד והשמחה באהבת חינם. כל השמחות האלה הן שמחות אשר לעולם אינן מאכזבות ולעולם הן מתגברות. הסיבה לכך היא שלא מדובר באירוע חולף אלא באירוע מתמשך, שהיתרונות שלו הולכים ומתעצמים ככל שעובר הזמן. ככל שאדם הוא שלם מבחינה פנימית ומודע לעובדה שהמעשים שהוא עושה מחזקים ומעצימים אותו, כך הוא הופך למאושר יותר וככל שהוא מאושר יותר, כך השמחה המקיפה אותו גדולה יותר וחוזר חלילה.
שמירה על השמחה בבית
אחת הדרכים הטובות ביותר אם לא הטובה מכולן, לשמור על השמחה בבית היא לדאוד לשמירה על הקשר הטוב ועל היחס הטוב בין כל בני המשפחה. הלכות כיבוד הורים ואחים נועדו בדיוק למטרה הזאת – למסד את היחסים בין כל בני המשפחה באופן שיפחית את החיכוכים ויעצים את האווירה החיובית והטובה בבית. ככל שהקשר בין בני המשפחה הוא חיובי יותר, כך השמחה בבית גדולה יותר. הטבילה במקווה קשורה גם לשמחה האישית וגם ליחסים הטובים בין בני המשפחה. הספר הקדוש קיצור שולחן ערוך עוסק בהלכות השונות, בין השאר בעניינים אישיים ובעניינים חברתיים שמהותם שיפור הקשרים בין כל בני המשפחה, שבתורם הם מעצימים את השמחה והאהבה בבית. ככלל, כל יהודי באשר הוא מחויב לשמור על השמחה ועל האופטימיות, ואל לו להיכנע למצב של דיכאון ולמצב של מחשבות על מה שהוא איננו יכול להשיג, או על מה שהחיים מנעו ממנו. זאת בדיוק המהות של הסתפקות במועט, ושל האמונה שכל אדם מקבל בדיוק את מה שמגיע לו, וכל מה שהוא מקבל צריך להתקבל באהבה. רבים מייחסים את הדיכאון והעצבות לתחושת ההחמצה, למחשבה על מה שהיה יכול להיות או על מה שאדם היה יכול להשיג ולא הצליח. מחשבות מהסוג הזה הן בהכרח מחשבות שעלולות להביא את מי שנכנע להן למקומות לא טובים ולתחושת עצב, שהיא כשלעצמה משפיעה על הסביבה. והעיקרון הגורס שהסביבה מחזירה לאדם את מה שהוא משדר – תופס גם כאן. החיים מחזירים למדוכא דיכאון, ולעצוב הם מחזירים עצב. ואולם מי ששמח, מקבל מהחיים רק שמחה.
