שלום לכולם! בהמשך לסדרת הכתבות שלי על תכונות נגישות מוצרי אפל אני רוצה לשתף אתכם בחוויית השימוש שלי ב- Apple Watch.
כאדם עיוור אני חווה את הדברים קצת אחרת בגלל תפקודה של תוכנת VoiceOver.
פתיחת קופסת השעון והגדרה ראשונית:
כשפתחתי את קופסת השעון ענדתי את השעון על היד ולחצתי על כפתור.ההפעלה, לאחר מכן לחצתי על כפתור הכתר הדיגיטלי (כפתור מסתובב הנמצא בצידו הימני של השעון) כדי להפעיל את VoiceOver.
במסך ההגדרה הראשונית נתבקשתי לעבור את שלבי ההתאמה והגדרת השעון. בעיקרון יכולתי לכוון את מצלמת האייפון אל מסך השעון, אבל כעיוור התקשתי לכוון את המכשיר אל מסך השעון. כשראיתי שאני מסתבך, החלטתי לעשות התאמה ידנית.
כשהשעון הקריא לי את הקוד שעלי להקיש באייפון הזנתי אותו והגדתי את השעון כמכשיר חדש.
השעון הציע לי להתקין את האפליקציות ומשם הסתדרתי וסיימתי את הסנכרון עם האייפון.
עבודה והסתגלות:
השעון כפי שאתם יודעים מאוד קטן, ולמרות שבחרתי ב- 42 מ״מ עדיין השעון היה קטן מאוד. הייתי צריך ללמוד את מיקום הפריטים שעל המסך, ועד היום לא כל כך ברור לי איפה נמצא כל דבר.
לקח לי זמן להסתגל למחוות החדשות, למרות שאת כולן הכרתי וחלק מהמחוות היו חסרות, כמו למשל מחוות ה״חוגה״ שמאפשרת לי לעבור בין פרמטרים כמו תווים, מילים, שורות ועוד.
כתיבת הודעות טקסט, שימוש בסירי ובהכתבה":
נכון לגרסת המערכת.Apple Watch 1.0.1 אין מקלדת על גבי מסך השעון ויש צורך להשתמש בהכתבה.
המבטא שלי באנגלית לא משהו, אבל אצלי זה זיהה את רוב המילים שאני הכתבתי לו.
השימוש בסירי היה ממש נחמד והפידבק של הרטט נעים למדי.
אחרי השימוש שלי בשעון במשך כמעט שבועיים וחצי אני יכול להגיד שאני מרוצה אם כי יש לי ביקורת על השעון בעיקר בתחום הנגישות וגם באופן כללי. אני חושב שהשעון הוא דבר מגניב ואני רואה בו כמה יתרונות שיכולים לעזור לי בחיי היומ-יום.
