כשהוא התחיל ליצור את The Mandalorian, סדרת הטלוויזיה הראשונה של Star Wars עם שחקנים חיים, היוצר Jon Favreau בחר להתמקד בצד האפל.
“רציתי שהתוכנית תתרחש בתקופה שאחרי מהפכה, ושהיא תיטה קצת יותר לגרסת Mad Max של Star Wars”, הוא מספר ממשרדו בלוס אנג’לס. “יותר מהצד המוזר ופחות מהצד החנוני”.
התוצאה היא Star Wars כפי שמעולם לא ראיתם. The Mandalorian וסדרת ההמשך The Book of Boba Fett הן מסעות מחוספסים לפינות בגלקסיה שלא נראו קודם לכן (מעין מערבון חלל קשוח עם כמויות של אזכורים ל‑Star Wars).
עם Pedro Pascal כצייד הראשים במסכה, דמות המשנה הכי מתוקה בגלקסיה וכמות מדהימה של הופעות אורח ואזכורים לאורך שתי העונות של הסדרה, The Mandalorian עשירה מאוד.
אפל ראיינה את Favreau על הקשר של התוכנית לסרטי סמוראי קלאסיים, ביצי פסחא והסיבה ליציאתם של פרקים חדשים באופן שבועי.
בתחילת הסדרה, ה‑Mandalorian הוא לא בדיוק גיבור טיפוסי? נכון, הוא צריך לעבור עוד דרך ארוכה. הוא צייד ראשים, אז הוא נמצא עמוק בבוץ. כמו במערבונים ובסרטי סמוראי, התוכנית היא על דמויות ששורדות כשהן מוקפות באנשים לא בהכרח נחמדים – ומתמודדות עם מצבים שמאיימים על היושרה שלהן. הצפייה בהתפתחות שלהן היא חלק בלתי נפרד ממסורת המערבונים.
מה עמד מאחורי ההחלטה לשדר את הפרקים באופן שבועי? אני מעריץ של Game of Thrones. אהבתי איך השיח בכל שבוע הושפע ממה שבדיוק שודר. למרות שזו לא החוויה הקהילתית של צפייה באולם קולנוע, יש קהילה וירטואלית שמתפתחת סביב תוכניות כאלה. זה חלק גדול מהכיף בסיפורים מהסוג הזה – כולם יכולים להצטרף לשיחה ולנחש לאן העלילה תמשיך.
למה יכולים מעריצים ותיקים של Star Wars לצפות מ‑The Mandalorian? יש הרבה אזכורים לסרטים ולתכנים אחרים של Star Wars, בין אם מדובר בביצי פסחא, עלילות או דמויות. רצינו לשלב שם כל מיני דברים כדי שצופים חדשים בעולם של Star Wars יוכלו ליהנות ברובד אחד, אבל כאלו שנמצאים בעולם הזה הרבה זמן יבחינו שגם אנחנו מעריצים.
איך הצריכה של מדיה במכשירים ניידים השפיעה על התהליך היצירתי שלך? חלק מהאתגר ביצירת בידור הוא לחשוב על התנאים שבהם אנשים צופים. הטלוויזיה של כל צופה קצת שונה ולפעמים אנשים משנים את ההגדרות. אבל Apple נוהגת לכלול פרמטרים מובנים במכשירים שלה, כך שרוב המשתנים האלה כבר פעילים במהלך הצפייה. יש עקביות אדירה באיכות התמונה – הטווח הדינמי ובהירות המסך. אז בשבילי, החלק הכי חשוב בחוויית הצפייה הוא לראות את התוכנית בצגים של Apple, כי זאת הולכת להיות הדרך הכי עקבית לראות את הגרסה הסופית.
איך איך לדעתך יתפתח מקצוע יצירת הסיפור בשנים הקרובות? יש נזילות שהולכת ומתפתחת בין סוגי מדיה. אפשר לצפות במשהו על מסך גדול ואז לראות קווי עלילה שונים בבית. עלילה אחת מתקפלת לתוך השנייה. כשהייתי ילד, היה גבול ברור בין טלוויזיה לקולנוע, אבל אצל הילדים שלי אני מבחין שאין גבול. כיום אנחנו רואים על המסך הקטן סיפורים שפעם אולי הופיעו רק על המסך הגדול. יש מאגר כישרונות, תקציבים וקהל, אבל לא צריך להתאים הכל לפורמט של שעה וחצי או שעתיים. זאת תקופה מרגשת למספרי סיפורים – הרבה מגבלות עוברות בחינה מחדש.
מקור: אפל
