איראן החלה להגביל את רוחב הפס של האינטרנט במדינה, להשבית שירותי סלולר, לבקש מאזרחיה למחוק את אפליקציית וואטסאפ ולתכנן ניתוק מלא מהאינטרנט העולמי עד היום בלילה (18 ביוני 2025).
המהלך מגיע על רקע הסלמה במלחמה בין איראן לישראל, שהחלה לאחר שישראל תקפה את איראן ב-13 ביוני לפנות בוקר, ובעקבות עלייה בדיווחים על שיבושי אינטרנט.
סיבות הניתוק והשלכותיו
דוברת ממשלת איראן, פאטמה מוהג'ראני, הצהירה בשידור טלוויזיוני כי הגבלת המהירות היא "זמנית, ממוקדת ומבוקרת, ומטרתה להתמודד עם מתקפות סייבר". אזרחים דיווחו כי הם מתקשים לגשת לשירותי תקשורת בסיסיים כמו אפליקציות מסרים, מפות ולעיתים אף לאינטרנט עצמו. חברת Cloudflare ציינה כי שני ספקי סלולר גדולים באיראן הושבתו ביום שלישי, ודיווחים מצביעים על כך שגם שירותי VPN, המשמשים לעקיפת חסימות על אתרים כמו פייסבוק ואינסטגרם, הפכו קשים יותר לשימוש.
ההחלטה לנתק את האינטרנט מגיעה על רקע דיווחים על עלייה של 700% במתקפות סייבר של ישראל מאז ה-13 ביוני, המיוחסות לפעילות מתקדמת של האקרים מישראל. מומחי אבטחת סייבר מזהירים כי המשך המלחמה בסייבר עשוי להשפיע גם על חברות אמריקאיות, ואם ארצות הברית תתערב צבאית, האקרים איראנים עלולים לתקוף תשתיות קריטיות בארה"ב.
רקע המלחמה
הסכסוך בין ישראל לאיראן הסלים לאחר שישראל פתחה במתקפת פתע תחת מבצע "עם כלביא", תקפה אתרים גרעיניים, מתקנים צבאיים ומפקדים בכירים באיראן, כולל הרג של שלושה מפקדים בכירים ושני מדעני גרעין. בתגובה, איראן שיגרה מאות טילים בליסטיים לעבר ישראל ביום שישי בלילה, במבצע שכונה "עונש חמור". ישראל דיווחה כי היא הרסה יותר מ-120 משגרי טילים קרקע-קרקע במרכז איראן, כשליש מסך המשגרים של איראן, וכן שני מטוסי קרב מסוג F-14. ראש ממשלת ישראל, בנימין נתניהו, הצהיר כי המבצעים נועדו לפגוע בתשתיות הגרעיניות והצבאיות של איראן, וטען כי התקיפות דחו את תוכנית הגרעין האיראנית "לאחור במידה רבה מאוד".
- למה ישראל תוקפת באיראן? ישראל תקפה את איראן ב-13 ביוני 2025, במבצע שכונה "עם כלביא", מתוך מטרה מוצהרת לעצור את התקדמות תוכנית הגרעין האיראנית. הנשיא האמריקאי דונלד טראמפ נתן לאיראן אולטימטום של 60 יום להגיע להסכם גרעיני, והמבצע הישראלי החל ביום ה-61, לאחר שהמועד הסתיים ללא הסכם. להלן הסיבות העיקריות לתקיפה:
- מניעת יכולת גרעינית צבאית: ישראל רואה בתוכנית הגרעין של איראן איום קיומי. על פי ראש הממשלה בנימין נתניהו, מודיעין ישראלי הצביע על כך שאיראן הקימה "קבוצת נשק" סודית לעבודה על רכיבי נשק גרעיני והייתה קרובה לייצור נשק גרעיני. הסוכנות הבינלאומית לאנרגיה אטומית (IAEA) דיווחה כי איראן מחזיקה בכ-400 ק"ג אורניום מועשר ברמה גבוהה, מספיק למספר פצצות גרעיניות, והפרה את התחייבויותיה לפי הסכם אי-הפצת נשק גרעיני.
- חלון הזדמנויות אסטרטגי: מאז מתקפת חמאס ב-7 באוקטובר 2023, ישראל החלישה את בעלות בריתה של איראן, כולל חמאס וחיזבאללה, ונפילת משטר אסד בסוריה בדצמבר 2024 הפחיתה את השפעתה האזורית של איראן. תקיפות קודמות ב-2024 פגעו במערכות ההגנה האווירית של איראן, ופתחו חלון הזדמנויות לתקיפה ישירה.
- מניעה מראש: התקיפה הייתה פעולה מונעת, בהתבסס על מודיעין שהצביע על התקדמות בתוכנית גרעינית צבאית סודית של איראן. שגריר ישראל באו"ם, דני דנון, ציין כי המודיעין הראה שאיראן מתקדמת לקראת ייצור פצצות גרעיניות, והתקיפה נועדה למנוע ממנה להגיע ל"נקודת האל-חזור".
- פגיעה בהנהגה ובתשתיות: התקיפות כוונו למתקני גרעין כמו נתנז, תשתיות צבאיות, ומפקדים בכירים, כולל חוסיין סלאמי, מפקד משמרות המהפכה, וחמישה מדעני גרעין. מטרתן הייתה לשבש את היכולות הצבאיות והגרעיניות של איראן.
- תמיכה אמריקאית מרומזת: למרות הכחשות אמריקאיות, דיווחים מצביעים על תיאום עם ממשל טראמפ. נתניהו תכנן את המבצע מספטמבר 2024, וטראמפ תמך בו לאחר מעשה, תוך קריאה לאיראן להסכים לעסקה גרעינית. טראמפ ציין כי נתן לאיראן 60 יום להגיע להסכם, והמבצע הישראלי החל ביום ה-61 לאחר שמועד זה חלף ללא התקדמות.
- הקשר רחב יותר: התקיפה התרחשה על רקע עוינות ארוכת שנים, שהחריפה לאחר המהפכה האיראנית ב-1979. איראן תמכה בארגונים כמו חמאס וחיזבאללה וקראה להשמדת ישראל. התקיפות ב-2025, שהיו משמעותיות יותר ממתקפות קודמות ב-2024, כללו פגיעה במתקני גרעין, צבא ואנרגיה, והובילו לתגובה איראנית משמעותית בדמות שיגורי טילים ומל"טים לעבר ישראל.
השפעה על האזרחים
הגבלות האינטרנט באיראן, כולל בקשה למחוק את וואטסאפ, עוררו תסכול בקרב אזרחים, שחלקם תלויים באפליקציות אלו לתקשורת יומיומית. היסטורית, איראן ניתקה את האינטרנט בעבר בזמני אי-שקט אזרחי, כמו במהלך המחאות ב-2019, שבהן נהרגו מעל 100 בני אדם. הפעם, משרד התקשורת האיראני טען כי ההגבלות נחוצות כדי למנוע מתקפות סייבר ישראליות, כולל טענות על שיתוף מידע מצד וואטסאפ עם ישראל. עם זאת, אין ראיות חותכות לכך שוואטסאפ משתפת מידע כזה, והטענות עשויות לשקף את הפרנויה של המשטר האיראני.
תגובות בינלאומיות
מנהיגים ברחבי העולם, כולל מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש, קראו להפסקת אש ולהפחתת המתיחות. נשיא ארה"ב דונלד טראמפ, שהיה מודע לתוכניות התקיפה של ישראל מראש, הביע תמיכה בישראל אך קרא להמשך משא ומתן עם איראן. עם זאת, הוא פרסם מסרים תקיפים, כולל הצהרה כי "אנו שולטים כעת לחלוטין בשמי איראן" וקריאה למנהיג העליון של איראן, עלי חמינאי, להיכנע.
ניתוק האינטרנט באיראן הוא צעד דרמטי שמשקף את המתיחות הגוברת בסכסוך עם ישראל, תוך ניסיון להתגונן מפני מתקפות סייבר המיוחסות לישראל. המהלך, יחד עם התקיפות ההדדיות, מדגיש את הסיכונים של הסלמה נוספת, שעשויה להשפיע לא רק על איראן וישראל, אלא גם על תשתיות קריטיות במדינות אחרות, כולל ארה"ב. בעוד המצב נותר נפיץ, הקהילה הבינלאומית ממשיכה לקרוא לריסון ולהידברות כדי למנוע מלחמה כוללת במזרח התיכון.
