השופטת הפדרלית ליאוני ברינקמה (Leonie Brinkema) מווירג'יניה דחתה באופן רשמי את בקשת משרד המשפטים האמריקאי (DOJ) לכפות על חברת Google (Alphabet) למכור את זירת הוספת הפרסומות שלה (AdX).
ההחלטה מונעת הפרדה מבנית (Breakup) בעסקי טכנולוגיית הפרסום של ענקית הטכנולוגיה, ומסמנת הפסד נוסף לרגולטורים בארה"ב בניסיונות לפרק את חברות ה-Big Tech.
על אף שבשנה שעברה קבעה השופטת כי גוגל פעלה כמונופול בלתי חוקי בשוק שרתי הפרסומות והזירות המוצעות למוציאים לאור (Publishers), היא החליטה להטיל סעדים התנהגותיים בלבד (Behavioral Remedies) ולא סעדים מבניים.
מה כוללת ההחלטה וההשלכות המשפטיות?
הפסיקה מהווה נקודת מפנה חשובה במאבקי האנטי-טראסט בוושינגטון:
- דחיית הפירוק המבני: משרד המשפטים טען כי גוגל הניפה כוח מונופוליסטי והפרה את חוקי התחרות, ולכן אינה קשירה להמשיך להחזיק ב-AdX. גוגל טענה מנגד כי מהלך כזה אינו מעשי מבחינה טכנולוגית, יפגע במוציאים לאור ויגרום לנזק כבד ללקוחות. השופטת קיבלה את עמדת גוגל ודחתה את מכירת הנכסים.
- סעדים התנהגותיים ושינוי נהלים: גוגל תידרש לבצע שינויים פנימיים באופן שבו כלי הפרסום שלה מתקשרים ומסתנכרנים עם פלטפורמות מתחרות, במטרה לאפשר תחרות הוגנת יותר ללא צורך במכירת החברה.
- מגמה בבתי המשפט בארה"ב: זוהי הפעם השלישית ברציפות שבה בתי המשפט הפדרליים בארה"ב דוחים בקשות של הרגולטורים לפרק חברות טכנולוגיה גדולות, לאחר שנדחו בעבר גם הניסיונות לכפות על גוגל את מכירת דפדפן Chrome (בשל התגברות התחרות בתחום ה-AI מצד חברות כדוגמת OpenAI) וניסיונות ה-FTC לפרק את Meta מ-Instagram ו-WhatsApp.
הנתונים הכלכליים ומבט קדימה
עסקי הפרסום של גוגל אמנם מהווים את ליבת הכנסותיה, אך חטיבת ה-Ad Manager (הכוללת את AdX) מייצגת נתח יחסי קטן יותר (כ-4.1% מהכנסות החברה וכ-1.5% מהרווח התפעולי בנתוני העבר).
פסיקת בית המשפט מעניקה לגוגל שקט תעשייתי יחסי במומנטום הנוכחי, שבו החברה משקיעה משאבים חסרי תקדים בתשתיות מחשוב, בדאטה-סנטרים ובפיתוח מודלי הבינה המלאכותית שלה.
