רעידת אדמה בקהילת הסייבר האירופית. דו"ח חדש חושף כי מתקפת סייבר מתוחכמת הצליחה לחדור לתשתיות ה-CERT-EU (צוות התגובה לאירועי מחשב של מוסדות האיחוד האירופי).
הפריצה, שנחשבת לאחד מאירועי האבטחה החמורים ביותר בשנים האחרונות בדרגים הממשלתיים, הובילה לחשיפת נתונים רגישים של לא פחות מ-30 ישויות וגופים רשמיים השייכים לאיחוד האירופי.
CERT-EU תחת מתקפה: כשהמגן הופך לקורבן
האירוניה בפריצה הנוכחית זועקת לשמים: CERT-EU הוא הגוף שאמור להגן על כלל מוסדות האיחוד מפני איומי סייבר ולרכז את המענה לאירועים כאלו. לפי הדיווחים, התוקפים הצליחו להשיג גישה לא מורשית למערכות פנימיות המשמשות לניהול תקשורת מאובטחת והחלפת מידע על איומים בין הגופים השונים.
המידע שנחשף כולל, בין היתר, מסמכים פנימיים, התכתבויות רגישות ופרטים טכניים על מערכות ההגנה של אותם 30 גופים. מדובר ב"מפת דרכים" של ממש עבור האקרים, שיוכלו כעת לנצל את המידע שנגנב כדי לתכנן מתקפות המשך ממוקדות יותר (Lateral Movement) בתוך רשתות האיחוד.
שרשרת האספקה של הסייבר: 30 גופים בקו האש
למרות שהפריצה התרחשה בנקודה מרכזית אחת, הנזק היקפי ורחב. בין 30 הישויות שנפגעו ניתן למצוא סוכנויות ביצועיות, גופי רגולציה ומוסדות פיננסיים של האיחוד האירופי. החשש המרכזי בקרב מומחי אבטחה הוא שהתוקפים השתמשו בטכניקות של "מתקפת שרשרת אספקה" (Supply Chain Attack), פגיעה בגורם מרכזי כדי להגיע ליעדים משניים אך בעלי ערך גבוה.
הנציבות האירופית אישרה כי היא מודעת לאירוע וכי ננקטו צעדים מיידיים להכלת הפרצה (Containment), אך הנזק התדמיתי והביטחוני כבר נעשה. כרגע נבדק האם מאחורי המתקפה עומדת מדינה (State-sponsored actor) או שמדובר בקבוצת האקרים למטרות רווח, אם כי התחכום והיעדים מרמזים על האפשרות הראשונה.
לקחים לישראל: הגנה על צמתי מידע ממשלתיים
האירוע באירופה מהווה תזכורת כואבת למדינות ברחבי העולם, כולל ישראל, על הסיכון הטמון בריכוז מידע רגיש בצמתים מרכזיים. כאשר גוף אחד מחזיק במפתחות לכל כך הרבה דלתות, הוא הופך למטרה איכותית מאין כמוה.
ההמלצה המיידית לארגונים גדולים ולגופי ממשל היא לבחון מחדש את הרשאות הגישה של גורמים חיצוניים ושותפים, ולהחיל עקרונות של "אפס אמון" (Zero Trust) גם על גופי תמיכה ואבטחה רשמיים. בעולם שבו גם ה-CERT יכול להיפרץ, אף אחד לא באמת חסין.
