דופק מהיר, קושי לנשום, רעד, סחרחורת, לחץ בחזה ותחושה שמשהו נורא עומד לקרות יכולים להופיע בפתאומיות ולהבהיל מאוד.
לעיתים נדמה שמדובר באירוע רפואי חמור או באובדן שליטה. אף שהחוויה עשויה להיות עוצמתית, אפשר ללמוד לזהות את המנגנון שמפעיל אותה, להתמודד עמה בזמן אמת ולקבל עזרה מקצועית כאשר היא חוזרת או פוגעת בתפקוד.
התקף חרדה הוא גל פתאומי של פחד או מצוקה, המלווה בתסמינים גופניים ומחשבתיים. הוא עשוי להופיע בעקבות מצב מלחיץ, אך לפעמים מגיע ללא גורם ברור. אירוע יחיד אינו מעיד בהכרח על הפרעת פאניקה. אבחנה כזאת נשקלת כאשר האירועים חוזרים, אינם צפויים ומובילים לדאגה מתמשכת או לשינוי בהתנהגות.
מה קורה בגוף בזמן הגל?
מערכת ההגנה של הגוף מגיבה כאילו קיימת סכנה. קצב הלב עולה, הנשימה משתנה, השרירים נדרכים והקשב מתמקד באיום. לצד התחושות הגופניות עלולות להופיע מחשבות כגון “אני עומד להתעלף”, “אני מאבד שליטה” או “משהו מסוכן קורה לי”. כאשר מפרשים כל תחושה כהוכחה לסכנה, הפחד מתגבר וכך נוצר מעגל שמזין את עצמו.
התסמינים יכולים להידמות למצבים רפואיים אחרים. לכן, כאשר מופיעים בפעם הראשונה כאב בחזה, קוצר נשימה משמעותי, עילפון או סימן חדש וחריג, אין להניח שמקורו בחרדה. יש לפנות לבדיקה רפואית בהתאם לחומרת המצב. גם מי שכבר מכיר את התופעה צריך להיבדק אם התחושות שונות מהרגיל או אם קיים ספק.
מה אפשר לעשות בזמן אמת?
כדאי, אם ניתן, להישאר במקום בטוח ולהזכיר לעצמנו שהגל צפוי לחלוף. אפשר להפנות את הקשב לסביבה ולמנות דברים שרואים, קולות ששומעים ותחושות מגע בכפות הרגליים. הקרקוע אינו מבטל מיד את החרדה, אך הוא מסייע להחזיר את תשומת הלב להווה.
הנשימה צריכה להיות איטית ונוחה, ללא שאיפות גדולות או מאומצות. ניתן להכניס אוויר בעדינות דרך האף ולנשוף דרך הפה בקצב רגוע. אם ספירה מוסיפה לחץ, אין צורך להשתמש בה. גם משפט מציאותי, כגון “זו תגובת פחד והיא תחלוף”, עשוי לעזור. אדם שנמצא לצד מי שחווה את הגל יכול לדבר בשקט, להציע נוכחות ולהימנע מהוראות נוקשות או מביטול התחושות.
בטווח הארוך, שינה מספקת, פעילות גופנית סדירה והפחתה של קפאין ואלכוהול עשויות לתמוך בוויסות הכללי. הרגלים אלה אינם מחליפים אבחון או ליווי מקצועי, אך הם יכולים להשתלב בתוכנית אישית ולהפחית חלק מהעומס שמכביד על הגוף והנפש.
מתי כדאי לפנות לאיש מקצוע?
כאשר האירועים חוזרים, נוצרת הימנעות ממקומות או עולה פחד מתמיד מהפעם הבאה, מומלץ לפנות לרופא או לאיש מקצוע בתחום בריאות הנפש. הבירור נועד לשלול גורמים רפואיים ולבחון כיצד התסמינים משפיעים על החיים. טיפול קוגניטיבי התנהגותי הוא אחת האפשרויות הנחקרות להתמודדות עם הפרעת פאניקה. במקרים מסוימים נשקל גם טיפול תרופתי, בהתאם להערכה רפואית ולצרכים האישיים.
פנייה למסגרת של טיפול בחרדה יכולה לסייע בזיהוי מחשבות שמגבירות פחד, בצמצום הימנעות ובתרגול תגובות חדשות לתחושות הגוף. התאמת המטפל, ניסיונו והכשרתו חשובים, וכך גם האפשרות להרגיש בטוחים ולפעול בקצב שמתאים לאדם.
אל תאפשרו לפחד לנהל את שגרת החיים
מטיבת״א, מרכז טיפול וייעוץ במשפחה תורני ארצי, הוקם בעקבות צורך גובר בקרב הציבור הדתי והחרדי במענה מקצועי ותורני לקשיים אישיים, זוגיים ומשפחתיים. המרכז מעניק שירות מקצועי, מותאם ורגיש תרבותית לכלל האוכלוסייה בישראל, ולציבור הדתי והחרדי בפרט. הוא פועל בפריסה ארצית ומציע קשת רחבה של מענים, ובהם הדרכת הורים, CBT, טיפול זוגי ומשפחתי וליווי נפגעי תקיפה ואלימות. אם החרדה חוזרת או מצמצמת את החיים, פנייה לעזרה היא צעד אחראי שיכול לפתוח דרך להתמודדות יציבה יותר.
